לילה מטורף

לילה, השמיים הפכו שחורים, הבחורה התחילה לרוץ בבהלה.

מרחוק נשמעה ייללת הזאבים, 

הבחורה נלחצה והחלה לרוץ בקצב מהיר יותר. 

מסביב נשמעו טפיפות הרגליים של החיות הרודפות, הן החלו לצמצם את המרחק מטרפן הבורח. 

הנערה לא ידעה מה לעשות או לאן לרוץ, מכל עבר נראו רק עצים עבותים אשר עטפו אותה מכל הכיוונים, לא מותירים לה ברירות רבות. 

הזאבים החלו ליילל בקצב מהיר תוך כדי נביחות מידי פעם. חיות היער הקטנות נסו בבהלה לחוריהן. 

הנערה נתקלה באבן וכשלה על הרצפה, ברכה נפצעה מהנפילה והחלה לדמם. היא קפצה על רגליה והמשיכה לרוץ ללא כיוון מוגדר, היה ברור לה שברגע בו תעצור הזאבים יתפסו אותה. 

ריח הדם באפם המריץ את הזאבים להתקרב אליה, הם התחילו להרגיש שהטרף מתחיל להיחלש והיה ברור להם שזה רק עניין של זמן עד שהייאוש יפיל את הבחורה לאדמה הקרה, ומשם הדרך הינה קצרה. 

העצים החלו לסגור על הבחורה, היא הרגישה איך כוחותיה אוזלים במהירות, החושך עטף אותה, היא התחילה לאבד תקווה מלמצוא את הדרך החוצה מהיער העבות. 

המרחק בינה לבין הזאבים הצטמצם ל 4 מטרים, היה ברור לה שהסוף קרוב, אחד הזאבים התחיל לצמצם את הפער.

ריח הדם שיגע את מוחו, הוא רצה לאכול ועכשיו. 

הזאב זינק לעברה והבחורה באינסטינקט של רגע פנתה ימינה במהירות לצד הנגדי לזאב.

הזאב פספס אותה במילימטרים ספורים ונפל על צידו.

הוא התאושש מיד וקם על רגליו להמשיך במרדף, אינו מוותר על טרפו.

הזאב צמצם את הפער שוב.

הוא הגיע למרחק של מטר מהבחורה ואז זינק שוב. כפותיו הגיעו אל הבחורה והפילו אותה אל האדמה הקרה והקשה.

הבחורה חשבה לעצמה, "זהו כאן נגמרים חיי", ואז היא צעקה באימה... 

***

שקט השתרר פתאום סביב, צלילי הצעקה גוועו במהירות. 

הבחור פנה אל עבר הבחורה שלצידו ושאל, "מתוקה, הכול בסדר?" 

הבחורה הסתכלה אל הבחור בפליאה, לא מעכלת עדיין שהכול היה רק חלום רע, "חלמתי חלום רע", מלמלה בשקט מפוחד. 

הבחור אסף אותה לזרועותיו, חיבק אותה באהבה ואמר, "עכשיו הכול בסדר, אני פה בשביל לשמור עלייך"