אבא הבית האחרון

רפאל מאיר כהן ז"ל. 20.1.2021 - 19.6.1935 

היום הגענו אל הבית האחרון שלך אבא. 

בהתחלה אחי ואני הלכנו לבקר אותך בחדר הצדדי, ראינו אותך עטוף בבגדיך החדשים והלבנים, אך בגלל המחלה הנוראה הזו את הבגדים הלבנים עטפו בשקית ענקית שחס וחלילה מישהו לא יפגע. 

גם עכשיו פתאום אנשים פוחדים ממך, אתה זה שלא מסוגל לפגוע באף אחד כל החיים. 

אחר כך הגענו אל הכיכר הגדולה שני רחובות ליד הבית החדש שלך, שם דיברנו עליך והעלנו זיכרונות. 

עד כמה היית נפלא, טוב לב אל כולם, מחייך תמיד, אוהב תמיד. 

סיפרנו לכולם איזה אבא נפלא היית לנו וחבר נאמן לחבריך ולסובבים אותך תמיד מלא באהבה. 

לאחר שכולם סיימו לדבר לקחנו אותך לכיוון הבית החדש, הליכה קצרה, שני רחובות משם, בין אריחים לבנים ושמות רבים של אנשים שפעם היו נפלאים והיום הם רק השכנים שלך למקום החדש הזה הנראה כל כך תמים, אך בעצם צופן בתוכו מיליוני סיפורים של אנשים חיים ותוססים שהיו אהובים ואוהבים. 

ואז הגענו אל הבית החדש שלך אבא, אך הפעם הבית הוא כבר לא דירת מרתף כפי שהיה נהוג, הפעם קיבלת את דירת המיני פנטהאוז, לא ממש בקומה העליונה, אלא קומה אחת לפני בקומה הרביעית, ללא מעלית. 

 דירה ממש מיוחדת, חור בקיר בקומה הרביעית, ללא תאורה פנימית ממש תענוג. 

במידה ונרצה אולי לשים לך נר נשמה להאיר את דרכך, או אולי אגרטל פרחים, נאלץ לבוא אליך עם סולם מהבית היות ואין שום דרך לעלות אל דלתך ולבקר אותך כמו שצריך. 

אז עמלנו קשה והתחלנו אותך להעלות אל הבית החדש, אך רגע אחד לפני המלווה שלנו התחיל לחתוך את השקית החונקת עם סכין במקומות שונים על מנת שתוכל להגיע אל קרקעית ביתך בשלום ובבטחה, הרי בתוך ביתך החדש כבר לא תוכל לפגוע באף אחד. 

ואז נשאנו אותך על כפינו באהבה אל ביתך החדש הכנסנו אותך, נפרדים ממך בפעם האחרונה לפני שאבנים יחצצו בינינו לעד. 

הפתח נסגר והתפילה נישאה באוויר קוראת למלאכים לקחת את נשמתך אל השמיים כך שתוכל סוף כל סוף להיות חופשי, חופשי מכאב, חופשי מסבלות העולם, מרחף בחלל ומקומות רחוקים, חופשי לבקר אותנו מתי שרק תרצה, ללחוש באוזנינו מלות אהבה, לשמור עלינו מלמעלה כפי ששמרת עלינו פה למטה. 

עוף לך מלאך נפלא, עוף לך אבא אל החופש והרגיעה, עוף לך אל עולם שכולו טוב כי זה הוא מקומך עתה. 

והיום עבר והערב הגיע וכולנו יחד מתכנסים לעוד רגע קט אל מול דלת ביתך, חושבים עליך שוב בגעגוע ואהבה עזה, מנסים להיזכר עוד רגע קט בפגישה האחרונה בה עדיין הנשמה הייתה בתוכך לפני הפריצה החוצה. 

אוהבים אותך אבא ולעולם לא נשכח את אהבתך, חיוכך וחיבוקך האוהב ללא הפסקה. 

ואז בשקט בשקט חוזרים חזרה, המחשבות בליבנו מתרוצצות ללא הפסקה. 

ומגיעים הביתה כשאתה בראשינו כל אחד עם הסיפור האישי שלו אתך. 

ואני כאן יושב, עדיין מנסה לעכל איך ברגע אחד מבן מאושר לאבא נהדר הפכתי להיות יתום מאב. 

הכאב שוב מגיע ואני יודע שלא יסתיים לעולם, גם אם חיוך עולה על הפנים תמיד יהיה הרגע המסוים שאותך אחפש כדי לשתף מחשבה או לשאול שאלה או פשוט לשתף רגע של שמחה כפי שתמיד היה. 

אבי האהוב, אוצרנו היקר אוהבים אותך מלאך נהדר. 

המשך בדרכך, עלה לשמיים ואנו אותך ננצור בליבנו עד לסוף חיינו, מחכים ליום בו ייפגשו שוב דרכינו. 

שלום אבא אהוב, יהי זכרך ברוך.