אבא ימי זיכרון

רפאל מאיר כהן ז"ל. 20.1.2021 - 19.6.1935 

אבא שלושים יום 

לא להאמין שכבר עברו שלושים יום. 

שלושים יום מאז עברת לביתך החדש והזמן כאילו עמד מלכת מצד אחד וטס מהצד השני. 

שלושים יום מאז אמרנו קדיש מול קברך בפעם הראשונה מנסים לעכל את לכתך. 

שלושים יום של געגוע נורא שלעולם לא יגמר, התחלה של כאב שימשך עד יומי האחרון. 

שלושים יום שאני מנסה להבין איך אפשר להמשיך הלאה בלעדיך, לומד לנשום מחדש כשאני יודע שאתה כבר לא בסביבה. 

שלושים יום עברו מאז נכנסת לקברך והיום חשפנו את מצבתך החדשה שאוטמת את קברך, מספרת לכולם מי נמצא מאחוריה בכמה מילים פשוטות וקצרות כי אין עליה מקום לספר את סיפור חייך. 

ושוב ירד גשם זלעפות כשהגענו לבית הקברות, כמו ביום קבורתך. 

ושוב הגשם נחלש עד כמעט נעלם כשיצאנו מהרכב והדלקנו את נר הנשמה ליד מצבתך החדשה. 

אמרנו את הקדיש לידך והיינו עוד מספר דקות עד שהגשם החל להתחזק שוב מסמן לנו ללכת הביתה ואומר לנו שוב שאתה עדיין דואג לנו ולא רוצה שנפגע. 

נכנסנו לרכבים והגשם התפרץ שוב במלוא זעפו, בוכה עליך שוב, אך אינו פוגע בנו, עצרת אותו עבורנו כמו בלוויה שלך עד לסוף התפילות. 

שלושים יום עברו והדמעות עדיין זולגות כפי שכנראה יזלגו עוד הרבה שנים. 

שלושים יום של לב כואב ומח שמסרב להשלים עם הגזירה הנוראה. 

שלושים יום שאני כבר בלעדיך אבא יקר שלי, אבל עדיין מרגיש את נוכחותך לידי, עדיין מדבר אתך עד כלות נשמתי. 

שלושים יום שהחיים דורשים ממני מיליון דברים ואני מנסה להסיח את דעתי מהכאב, אבל הנשמה בוכה עמוק בתוכי גם כשאני מנסה להעלות חיוך על שפתי. 

שלושים יום שהולכים להיות מעכשיו חיים שלמים בלעדיך. 

מתגעגע עד אין קץ אבא יקר ואהוב שלי. 

אתה קרן האור בליבנו לעד... 

חצי שנה 

כבר כמעט חצי שנה עברה מאז שהלכת אבא, עוד כמה ימים בודדים. 

חשבתי שאולי זה יהפוך קל יותר, לפחות קצת, אבל הכאב נשאר כדבר קבוע שאינו עוזב ליותר מכמה שעות בודדות במקרה הטוב או כל כמה דקות בימים הקשים יותר. 

המחשבות עליך לא עוזבות אבא, בעיקר על הפעם האחרונה שהיינו יחדיו, המבט האחרון בעיניך הכואבות שהבנת שאנחנו צריכים ללכת ואתה כבר הבנת שלא תוכל לחכות לנו יותר כדי שנגיע שוב לבקר אותך. 

הבנת שאתה עוזב בקרוב כי אינך יכול לחכות לנו יותר. 

חצי שנה אבא שהגעגוע והכאב מלווים אותי כל יום מחדש קורעים אותי מבפנים גם כשאני מנסה להתגבר ולהיות חזק ולחייך לעולם כשכל גופי מתמוטט מבפנים ונאכל מהכאב הבלתי נפסק. 

אני מרגיש את ההתמוטטות הזו כל יום כשגופי צורח מכאבים בכל מקום, נשרף מהכאב הבלתי פוסק מהמתח המצטבר. 

כל דבר קטן מזכיר לי אותך אבא וכמה שאתה חסר לי לצידי, שום דבר אינו יכול למלא את החלל הגדל כל יום יותר ויותר כשאתה לא כאן. 

אני מנסה לעשות דברים שמחים אבא כדי להרגיע קצת את הכאב, רק כדי לגלות ששום דבר לא יכול באמת לעזור בזה. 

אני מעסיק את עצמי ומתיש את עצמי כל יום רק כדי שאוכל להירדם לכמה שעות מבלי להסתובב במיטה ללא הפסקה בזמן שהכאב בתוכי אינו מפסיק לאכול אותי מבפנים. 

אני מתגעגע אליך אבא יקר ואהוב שלי ורוצה לצרוח את הכאב החוצה מתוכי, רוצה לא להיות יותר רק כדי לא להרגיש את הכאב הנורא הזה שאינו נגמר, רוצה שוב לחבק אותך ולשמוע את קולך החם אומר לי שהכל יהיה בסדר ושום דבר רע לא יקרה כי אתה פה לצידי כדי לשמור עליי. 

אבל אתה כבר לא פה אבא, לא נמצא פה לחבק יותר ולהרגיע, אתה כבר לעולם לא תהיה פה ואני משתגע ומאבד את עצמי לדעת מבפנים, לא יודע מה לעשות עם עצמי יותר. 

יש עוד כל כך הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבא, דברים שהייתי צריך להגיד לך ולא אמרתי, או שלא אמרתי לך מספיק, דברים שהגיע לך לשמוע יותר ממני, "אני אוהב אותך אבא מושלם שלי", אמרתי לך, אבל ממש לא מספיק, כי היה לי ברור שאתה יודע את זה, אבל הגיע לך לשמוע אותי אומר לך את זה בלי הפסקה, כי הייתי האבא המושלם ומלא אהבה, מעולם לא כעסת עליי ותמיד היית רגוע ואוהב גם כשהפכתי את העולם ושברתי מוסכמות, תמיד היית שם לצידי לתמוך ולאהוב. 

הלוואי שאני הייתי יכול להיות אבא מושלם כמוך לילדיי. אני מתגעגע אליך אבא שלי. 

חצי שנה שהכאב רק גודל וכל יום אני מבין יותר מה איבדתי ולעולם לא אוכל למצוא יותר, אבא שנתן לי את חייו רק כדי שאני אהיה מאושר ושמח, זה כל מה שהיה חשוב לך בחיים, שאנחנו נהיה מאושרים ושמחים, והיום אני לא מסוגל אפילו לתת לך את זה אבא, לא מסוגל יותר להיות מאושר ולשמוח, רק חושב עליך ורוצה אותך איתי שוב כשהכאב אוכל אותי ללא הפסקה. 

אני חי לאט עכשיו אבא, מנסה לעבור כל יום ביומו, משתדל להעסיק את עצמי כדי לשרוד, גם כשהדמעות מופיעות כשהמחשבות חוזרות אליך, כי כל דבר קטן מזכיר לי אותך ואת זה שאינך נמצא פה איתי. 

אני מנסה לשרוד אבא, אבל זה נהיה קשה יותר כל יום, מאבק תמידי להרים את הראש למעלה כשהכאב מנסה להוריד אותי שוב למטה. 

מנסה לפנק את עצמי בכל מיני דברים קטנים, אך גם זה עוזר רק לזמן קצר במקרה הטוב ואם בכלל. 

אני מכיר את ההרגשה לאבד מישהו אבא, איבדתי כבר אנשים אהובים בחיי וגם את כלבי סטאר האהוב שהיה מרכז חיי בילדות, אבל שום דבר לא יכול היה להכין אותי לכאב הזה של לאבד אותך ושלא תהיה כאן יותר לידי. 

אני משתגע אבא ואיני יודע עוד כמה זמן אוכל להמשיך ככה בלעדיך. 

אוהב אותך אבא יקר ומתגעגע. 

תמיד תהיה קרן השמש האהובה שלי שתלווה אותי לנצח.... 

אבא שנה עברה 20.01.2022 

אבא. 

עברה שנה מאז שעזבת אותנו. 

שנה קשה ומלאת כאב, שנה שלא עזבת לרגע את מחשבותיי בכל דבר שעשיתי, הרגשתי אותך בכל מקום. 

לקינוח השנה "ביליתי" כשלוש עשרה ימים בבית החולים בו עזבת אותנו, בלינסון, זכיתי להרגיש איך חווית את שעותיך האחרונות על בשרי כשדקרו אותי כל כמה שעות כדי לקחת דם, אינפוזיה מחוברת לידי מעל לעשרה ימים. 

בבית החולים, כשהתאריך העברי של יום עזיבתך הגיע, כשלא הייתי אפילו מודע לכך שזה התאריך, באת לבקר אותי בלילה והחזקת את ידי כשהכאבים היו חזקים מנשוא בחזי. 

עוד חוויה שאיני יכול להסביר, כמו שאר החוויות המוזרות השנה שחוויתי עמך. 

מאוחר יותר הבנתי שזה היה התאריך העברי של עזיבתך. 

כל כך רציתי לבקר בבית הקברות ביום השנה, אך במקום זאת הייתי מאושפז במצב לא קל. 

היום היה יום השנה הלועזי לעזיבתך. 

אני כבר בבית, אך עדיין במצב לא קל עם קשיי נשימה, עד שאעבור את הניתוח בעוד מספר שבועות. 

היה לי ברור שלא משנה מה, אני מגיע היום לבית הקברות כדי לקרוא קדיש על קברך. 

אני יודע שזה היה חשוב לך מאד. 

אספתי את עצמי בקושי ונעזרתי במקל הליכה כדי להגיע לרכב ואחר כך אל קברך. 

עמדתי אל מול הקבר כשאשתי ובני לצידי וקראתי את הקדיש, נאבק על נשימתי, אך עשיתי זאת. 

ידעתי שהפעם איני יכול לוותר ואני חייב לעמוד בהבטחתי לך להיות שם ולקרוא את הקדיש, לא משנה מה. 

כשהייתי מאושפז, כל מה שהיה לי חשוב זה שאוכל לצאת כדי להיות ביום השנה לצידך, כל השאר לא היה חשוב. 

השנה הייתה אחת השנים הקשות בחיי. 

לעבור את החיים מבלי שאוכל לשוחח עמך יותר, לשמוע את עצותיך. 

סרטוני הווידאו המעטים שנותרו לי ממך התנגנו אלפי פעמים השנה, רק כדי שאוכל לשמוע את קולך לעוד רגע, לראות את החיוך על פניך האהובות. 

כמה הצטערתי שלא הצטלמנו יותר יחדיו, שלא נשארו לי ממך עוד תמונות וסרטים עדכניים, אבל חיוכך תמיד חקוק בליבי אבא היקר, כמו גם קולך החם והמלטף שתמיד היה שם לצידי. 

שנה עברה ונראה שרק חודשים בודדים עברו, איני מאמין איך הזמן חלף כל כך מהר מאז שעזבת. 

מתגעגע אליך אבא אהוב שלי, הלוואי והיית פה לצידי שוב, כך שהייתי יכול לומר לך פעם אחר פעם עד כמה אני אוהב אותך ועד כמה היית אבא מושלם עבורי. 

אוהב אותך אבא יקר. יהי זכרך ברוך. 

תמיד תהיה קרן האור בליבי שתאיר את דרכי. 

שנתיים ללכתו של אבא 

אבא, שנתיים עברו מאז שנפרדנו ממך. 

הגעגוע לרגע לא נפסק והמחשבות והזיכרונות רודפים אותי עד היום. 

הימים הטובים כמו גם הימים האחרונים שהיו כאב שלא נגמר. 

הלכתי היום לבקר אותך ולקרוא קדיש על קברך, כפי שביקשת, הדמעות עלו שוב וחנקו אותי כמו כל פעם שעשיתי זאת, אך התעקשתי להמשיך עד הסוף, כי אני יודע עד כמה זה היה חשוב לך. שנתיים שאני מדבר אליך כל היום ומחכה לסימן ממך, לדעת שאתה שם, עדיין איתי. 

לפעמים זה קורה ומשהו רומז לי שאתה עדיין, שם שומר עליי, כמו שתמיד שמרת, אבל רוב הזמו יש רק שקט מתמשך וכאב צורב של געגוע למה שכבר לא יקרה יותר. 

אבא יקר שלי, אתה כל כך חסר לי בכל מיני מקומות שלא חשבתי שזה יהיה ככה. 

כשקורים דברים, כשאני רואה סרט או קורא ספר ואני יודע שהיית נהנה ממנו לפחות כמוני. 

או במקרים הפחות נעימים כשאני רואה מוות בסרט או משהו שקשור לאבא ובן ואז הלב נשבר והדמעות יורדות מעצמן, אתה כבר לא כאן איתי לחבק ולאהוב. 

אמרו שהכאב יירגע ויהיה קל יותר ככל שהזמן עובר. 

לפעמים זה נראה ככה למראית עין, עד לרגע הבא שהוא פורץ שוב ומכה בלב השבור שוב, בעוצמה, בכח, לא משאיר אוויר לנשימה ואז הכאב עושה את מה שהוא יודע הכי טוב, קורע את הנשמה לגזרים וההבנה שהגעגוע הזה והכאב לא יגמרו לעולם עולה שוב למעלה. 

אבא, כשהלכת, הלכה גם קרן האור שבליבי ומאז איני מצליח למצוא אותה שוב. 

מתגעגע ואוהב ללא גבול. 

יהיה זכרך ברוך ♥ שלך תמיד, איתי 

אבא, שלוש שנים עברו מאז שעזבת אותנו. 

שלוש שנים כואבות בהן הכאב לא נעלם ולו גם לרגע אחד. 

נשארה לנו רק אבן קרה להגיע אליה פעם בשנה, כשאני יודע שאתה מונח מאחוריה, קרוב, אך בלתי מושג יותר לעולמים, נח בשקט על משכבך רחוק מפגעי העולם וממה שקורה בו. 

אולי זה טוב שאתה לא רואה מה שקורה פה עכשיו, כי אני יודע שהיית לוקח ללב את כל הדברים שקרו בשנה החולפת, במיוחד בחודשים האחרונים. 

אבא יקר ואהוב שלי, הגעגוע אליך מופיע בכל מקום כל הזמן, מסרב להעלם. 

כל דבר קטן מזכיר לי אותך ואת המילים החמות שהיית אומר לי. 

תמיד תומך ומבין, תמיד שם בשבילי. 

השיחות היומיות איתך חסרות כל כך, לספר לך מה היה ומה עבר עליי, להקשיב לך מספר לי מה עבר עליך. 

לשמוע את צחוקך ולראות את חיוכך כשאתה מספר לי על דבר שהצחיק אותך או על משהו שקראת בספר התורן שקראת באותה העת. 

אבא אהוב שלי, אמרו שהכאב יעלם או לפחות יהיה כזה שכבר לא כואב כל כך ויישארו רק הזיכרונות הטובים, אך האמת היא שהכאב והגעגוע נמצאים בכל מקום וכל דבר קטן מקפיץ אותם חזרה. 

ילד קטן המחזיק את ידו של אביו, תמונה בסרט בו אב מחבק את בנו, או קשה מכך, נפרד ממנו כשהוא עוזב לדרכו האחרונה, ממש כמו שאני באתי להיפרד ממך בפעם האחרונה בבית החולים. 

כל דבר קטן כזה, מעלה שוב את הדמעות לעיניים עד שלא ניתן לראות דבר. 

אבא אהוב שלי, לנצח תישאר חקוק בליבי ואמשיך לדבר אליך, בתקווה שאתה עדיין שם מקשיב לי בסבלנות אין קץ שהייתה לך עבורי. 

אוהב אותך אבא יקר שלי, קרן השמש בליבי. 

 אבא יקר שלי ארבע שנים עברו מאז שעזבת אותנו בכאב גדול. 

ארבע שנים של געגועים שאינם פוסקים ולו גם ליום אחד. 

אני עדיין מדבר איתך בליבי ומתייעץ איתך על דברים, גם שאתה לא כאן לצידי. 

אבא יקר שלי, היית כל כך מיוחד ואהוב על כולם, כל מקום שנכנסת אליו הואר באור גדול ושמחה. 

תמיד חייכת לכולם, גם שכאב לך והיית עייף ומותש, החיוך עדיין לא ירד מפניך ותמיד הבדיחה הבאה הייתה על שפתיך. 

עיניך תמיד האירו והיית נכון לעזור לכל מי שביקש, גם אם היו זרים לחלוטין, תמיד הושטת את ידך לעזרה. 

אבא יקר שלי, אני מתגעגע לסיפוריך שהפכו כל דבר קטן וחסר עניין למשהו גדול ומעניין, רק כי אתה סיפרת לי אותו. 

ארבע שנים בלעדיך, והחיים כבר לא נראים אותו הדבר, כי כל דבר קטן עדיין מזכיר לי אותך ומעלה דמעה בעיני כשאני נזכר שאתה כבר לא כאן לתת עצה, לחבק ולתמוך באהבה שאינה נגמרת. 

כשהלכת אבא, גם חלק ממני הלך איתך לעד. 

אבא יקר, תמיד תישאר קרן האור בליבי לעד. אוהב ומתגעגע ♥